AIG חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שם טוב ואח'

פסק דין

לפני תביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבעים בגין נזק רכוש שנגרם לכלי רכבם בשל אירוע תאונת דרכים מיום 26/5/09 , בסך של 5,377 ₪ .

תיק זה אוחד עם תיק נוסף שמספרו 19737-02-10 , בגין אותו אירוע תאונת דרכים בשל נזק רכוש שנגרם לכלי רכבו של התובע כנגד הנתבעים בסך של 3,165 ₪ .

נהג התובעים ואשת חיקו העידו באשר לנסיבות קרות האירוע, לטענתם הם נסעו במועד האירוע ברחוב ארלוזורוב פינת פיבל בתל אביב, כאשר הנתבע 1 מגיח ומתפרץ לרחוב ארלוזורוב מרחוב פיבל לנתיב הנסיעה של התובעים (הימני ביותר מבין שלושה נתיבים) מבלי לציית לתמרור האט ותן זכות קדימה.

נהג התובעים בלם על מנת למנוע את אירוע התאונה ואולם לא עלה בידו לעשות כן וכתוצאה מכך, פגע בכלי רכבו של התובע, בתיק המאוחד, בפינה השמאלית אחורית (פגוש) ובחלק הקדמי ימני (פגוש) בכלי רכבם של התובעים.

עדויות העדים מטעם התובעים היו זהות באופן כללי, למעט אי דיוקים באשר למנח כלי הרכב מטעם הנתבעים עובר לקרות האירוע, בעניין זה נראה כי דווקא עדותה של אשת הנהג היתה קרובה יותר למציאות מאשר עדותו של הנהג.

הנתבע 1 העיד באשר לנסיבות קרות האירוע, לטענתו האירוע אירע כאשר הוא מבקש להשתלב מרחוב פיבל לכיוון רח' הנרייטה סולד, פניה שמאלה ברמזור מרח' ארלוזורוב, מרחק של כמה מטרים מרח' פיבל, משכך, הוא חוצה את הכביש, בעל שלושה מסלולים, במאוזן , כפי שנהוג לעשות, למי שמבקש לפנות שמאלה ברמזור, כאשר הנתיב הראשון מימין היה פנוי , אוטובוס שעצר בתחנה בקרבת מקום, נהג שנסע בנתיב האמצעי אפשר לו לעבור, לכשמופע הרמזורים יתחלף מאדום לירוק וכך גם נהג התובעות, אשר נסע בנתיב השמאלי ביותר.

לגרסת הנתבע 1 בעת שהחל לפנות שמאלה, לאחר שהשתלב בנתיב השמאלי ביותר, כלי הרכב שנסע לפניו בלם, בשל מעבר חצייה שהיה לפניו, משכך, החל גם הוא לבלום, או אז חש בחבטה מאחור וכך אירע אירוע התאונה .

לדברי הנתבע 1 , הנהג מטעם התובעים היה עסוק עם ילדיו מאחור ולא שם ליבו לכך שהוא בלם ובשל כך נגרם האירוע.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדה שבסופו של דבר הוחלפו פרטים ביניהם לאחר ששניהם פנו שמאלה ברמזור, כאשר הנהג מטעם התובעות ביקש להמשיך בנסיעה ישר.

בחינת גרסאות שני הנהגים /העדים מעלה תהיות באשר לאמיתותן ביחס למציאות, בראות עיני, נעשה הדבר משום שכל אחד מהם מנסה להרחיק את עצמו מהאחריות לקרות האירוע, כאשר הגרעין האמיתי, ביחס אליו לא יכולה להיות מחלוקת, הינו שהנתבע 1 ביקש להשתלב בכביש שבו הנהג מטעם התובעות נוסע ישר, על מנת לפנות שמאלה.

משאלו הם פני הדברים, אין מניעה להכריע לעניין שאלת חלוקת האחריות בין הנהגים, גם אם בסופו של דבר, לא ניתן להכריע באשר לגרסה הנכונה, מבין שתיהן, בין היתר משום ששתיהן קצת סילפו את האמת האחת שאין בילתה, להבדיל מהאמת הסובייקטיבית, במשקפיים של כל אחד מהנהגים כפי שראו אותה.

הנזקים בשני כלי הרכב, גם הם מסייעים להגיע להכרעה בעניין שאלת האחריות, שכן לא יתכן שמוקדי הנזקים וסוג הנזקים בשני כלי הרכב יכול היה להתרחש על פי שתי הגרסאות, בשתי הגרסאות, אם הן היו מדויקות, צריך היה הנזק , מבחינת מיקומו, בכלי הרכב של התובעים להיות ממוקם בחלק האמצעי של הפגוש, לא בחלק הימני- במה דברים אמורים ?

אם נכונה גרסת התובעים לפיה כלי רכבו של הנתבע 1 ביצע פניה ימינה לתוך נתיב הנסיעה שלהם, אשר כמעט הושלמה לחלוטין, הרי שאז אם הנהג מטעם התובעים לא סטה לנתיב הנסיעה שלשמאלו, הנתיב האמצעי, הנזק בכלי רכבו בהכרח היה צריך להיות ממוקם באמצע הפגוש.

הנהג מטעם התובעים העיד, כי לא ראה את הנתבע 1 אלא כשהוא כבר היה בנתיב נסיעתו , ניסה לבלום ולא הצליח, לא נטען על ידי הנהג מטעם התובעים כי הוא בלם וסטה שמאלה ואם לא די בכך, בשרטוט שנערך על ידו, מייד לאחר האירוע, בהודעה לחב' הביטוח, הוא אמנם מיקם את כלי הרכב שניהם בנתיב הימני ביותר, יחד עם זאת, מסיבה שאיננה ברורה, בחר לציין ולשרטט גם את רח' הנרייטה סולד, לרח' שאליו ביקש הנתבע 1 לפנות, כאשר הנהג מטעם התובעים במועד זה לא ידע שזו היתה כוונתו של הנתבע 1 .

אם נכונה גרסת הנתבע 1, הרי שאז ניתן היה לצפות, בהכרח לנזק אצל כלי רכבם של התובעים באמצע הפגוש לכיוון צד שמאל שכן האירוע אירע בעת שהוא כמעט השלים את הפנייה שמאלה, בעוד שהנהג מטעם התובעים שנסע מאחוריו, מבקש להמשיך לנסוע ישר כשלצד שמאל שלו אי תנועה בנוי.

אם לא די בכך, גם אצל הנתבע 1 האמת צפה בטופס ההודעה שנמסר על ידו לחב' הביטוח מייד לאחר שאירע האירוע, שם הוא מציין באופן ברור שאינו משתמע לשני פנים כי טרם ביצע פניה שמאלה, אלא התכוון לפנות וכי בעת שביקש להשתלב מהנתיב האמצעי לנתיב השמאלי, פגע בו כלי רכבם של התובעים עם החלק הקדמי ימני בחלק האחורי שמאלי.

( גם המלל, ממילא השרטוט שנערך על ידו בטופס ההודעה מציינים את נקודת ההשתלבות בין הנתיבים , לפני הפניה שמאלה).

שילוב של הגרסאות, כפי שניתן לדלות אותן בעיקר מטופסי ההודעה שנמסרו ע"י שני הנהגים, בסמוך לאחר האירוע, כשזה חקוק בזיכרונם, (מכאן החשיבות הרבה לפירוט שיש בטופס ההודעה והשרטוט), כמו גם מוקדי וסוג הנזק בשני כלי הרכב מביא בהכרח למסקנה לפיה הנזק נגרם כאשר כלי רכבו של הנתבע 1 ביקש להשתלב לנתיב הנסיעה שבו נסע הנהג מטעם התובעים, ללא כל קשר למיקום שלו בתוך הכביש, כאשר האחרון לא הבחין בכך ופגע בו מאחור.

סוף דבר, מי שמבקש להשתלב בכביש לנתיב נסיעה שבו נוסע נהג ישר, עליו לעשות כן בזהירות ורק כאשר הוא מוודא שהנהג מאפשר לו לעשות כן בבטחה ו/או כאשר הנתיב פנוי שאם לא כן, התרשל וחלה עליו מרבית האחריות לקרות האירוע.